Ziva

 

זיוה קרונזון היא בתם הבכורה של מלה ויהושע שישה הלוי. זיוה היא גם זו שהציתה את הניצוץ שעורר את כתיבת הבלוג על רודי קאופמן, אותו איש יקר שאימץ את משפחתה.

קשה, בעצם בלתי אפשרי, לכתוב על זיוה בפרק אחד בבלוג. חיים כל כך מלאים, דמות כל כך מורכבת ועשירה, שבאמת כל נסיון ״לסכם אותה״ בקצרה נידון לכשלון. אז פה אין נסיון כזה אלא רק מספר מילים לספר קצת על זיוה ועל קוקו שלצידה, כדי לסגור את סיפור החיים של רודי. נקווה שמתישהו והיכנשהו, יימצאו האנשים שירחיבו את היריעה על האשה המיוחדת הזו.

זיוה נולדה ב- 1939 וגדלה בקריית חיים, שהיתה באותה תקופה יותר חולות מאשר בתים. יהושע ומלה תקעו יתד בקרייה הצעירה וגרו ברחוב הראשון, רחוב א׳.

קריית חיים, 1938

את אביה יהושע היא איבדה ב- 1948 במלחמת השחרור ועל כך נכתב בהרחבה באחד מהפרקים הקודמים. האובדן הזה ליווה ומלווה את זיוה לאורך כל החיים ומשובץ בין היתר בפעילות האמנותית שלה.

 ההתחלה? באותו לילה, לאחר שלמדה על כך שאביה כבר לא איתם. היא פתחה מחברת וכתבה שירים בחרוזים. לימים היא תקרא להם ״שירי דם יזע ודמעות״. העפרון יעבור מהר מאד ממצב כתיבת שירים למצב של רישומים וציורים, ומשם הדרך נסללת להתפתחותה כאמנית רב תחומית. בגיל 16 היא התחילה ללמוד בבצלאל שבירושלים. היא ציירה, איירה ספרי ילדים וגם מבוגרים, עברה להדפסות ועבודות חריטה ושילבה פיסול של אבן ומתכת וכל זה הוא רק תיאור קצר מתוך עולם שלם של אמנות שסובבת אותה גם פיזית וגם נפשית.

דיוקן עצמי, 1958

ציור עטיפה לספר, 1966

1986

ב- 2007 יצאה תערוכה רטרוספקטיבית של זיוה בשיקגו ולרגל התערוכה יצא גם ספר בשם ״רמץ״ שמתאר את עבודותיה לאורך השנים.

את בעלה יצחק (קוקו) קורנזון היא הכירה עוד בגיל הנעורים והם ביחד מאז ועד שהלך לעולמו במאי 2021. ב- 1971 זיוה נסעה עם קוקו לניו יורק לטובת השתלמות שלו כרופא, ומאז הם נשארו בניו יורק. זיוה היא הכי ניו יורקרית שאפשר וזיוה היא גם הכי ישראלית צברית שניתן לדמיין ושני המרכיבים הללו מרושתים ביחד באישיות שלה. זיוה וקוקו גידלו שלשה ילדים- איריס, רפי, ושירה ובינתיים גם נכדים הצטרפו למשפחה המורחבת.

זיוה בניו יורק, 1972

ואיך אפשר בלי לכתוב משהו על קוקו?
יצחק קרונזון התחיל את הקריירה כרופא בישראל, עבר לארה״ב והתפתח שם כמומחה בינלאומי בקרדיולוגיה, ובמיוחד כחלוץ ומומחה בתחום האקו-קרדיולוגיה. הוא נושא שלל של תארים ופרסים מרחבי העולם. אבל עם כל הכבוד לתרומה האדירה שלו לבריאות הציבור, המעריצים הגדולים של קוקו (ואני אחד מהם) מוקירים לו במיוחד את כתיבתו. קוקו כתב 80 סיפורים קצרים שאותם איגד במספר ספרים. היכולת שלו לספר סיפור באופן כמעט ״יבש״ אבל למעשה רגשי ומצחיק ועצוב, היא מתנה שטוב שהוא החליט לחלוק עם כולנו. הסיפורים שלו מתמקדים בעיקר בארץ ישראל שבה הוא גדל. כמו זיוה, הוא תמיד נשאר עמוק בלב ילד ונער ישראלי בחולות או במרחבים של חיפה. חבר טוב של זיוה וקוקו, דני קרמן (שלמד עם זיוה ואייר ספרים של קוקו), הקדיש לו את הפוסט בלינק המצורף.

את הסיפור של קוקו ושל זיוה ואת הבלוג כולו שמוקדש לרודי רציתי לסיים עם סיפור קצר שקוקו כתב על זיוה. התלבטתי בין שניים- זה שמספר את סיפור הביקור של זיוה באזכרה לאביה יהושע וזה שמתאר את יום החתונה של זיוה וקוקו. 

אז בחרתי את הבחירה הפשוטה. צירפתי את שני הסיפורים.

ואותם תמצאו קצת מתחת לשתי התמונות של הזוג הכל כך מיוחד הזה.

בברכה,

גידי

סיפור חתונתם של זיוה/יצחק קרונזון, 2000

סיפור קצר על זיוה/יצחק קרונזון, 1999