התחלות- החיים בגרמניה

 

פרנקפורט א-מיין, 1911

רודי קאופמן נולד בפרנקפורט א- מיין ב- 1911 לרפאל ואידה קאופמן.

אביו, רפאל קאופמן, הגיע ממשפחה מבוססת שחיה בטריטוריה הגרמנית של סאארלנד. לאורך רוב המאה ה- 19 דורות של קאופמנים חיו בהילברינגן, שהיום היא חלק מהעיר מרזיג. לרודי היו תשעה אחים ואחיות.

צילום מתוך מסמך גרמני שמראה את שושלת הקאופמנים. רודי, הוריו ואחיו מוקפים בעגול

אמו של רודי, אידה, נולדה בקלן, גרמניה למשפחת איסאי (Isai). באופן מעניין ולא נדיר לקהילות היהודיות באותן שנים, אמא של אידה (סבתו של רודי- שרה הרציג) נולדה גם היא כ-קאופמן.

רפאל ואידה התחתנו ועברו להתגורר בפרנקפורט, שם נולד קורט (חיים-קורט) וחמש שנים מאוחר יותר- רודי (רודולף). רפאל עבד כרופא שהתמחה בדרמטולוגיה וגניקולוגיה. אידה טיפלה בילדים ובבית והמשפחה חיה חיי נוחות.

בשנות ה- 30 המוקדמות, רודי עבר לדרמשטט והתחיל ללמוד הנדסה מכנית באוניברסיטה של טכנולוגיה והנדסה של דרמשטט. לאחר שהוא סיים את הלימודים וקיבל את הדיפלומה המיוחלת, הוא החליט לעשות צעד מאד לא שגרתי. ב- 1933 המפלגה הנאצית עלתה לשלטון והחלה לחוקק וליישם חוקים שהפלו את היהודים במדינה. מרבית היהודים בגרמניה העדיפו להישאר בתקווה שהצעדים האיומים הם זמניים ושהממשלה הנאצית תחלוף בקרוב, אבל אחרים החליטו שהגיע הזמן לעזוב. עשרות אלפי יהודים, וביניהם רודי, היגרו לפלשתינה המנדטורית, אז תחת שלטון המנדט הבריטי, ומאוחר יותר- מדינת ישראל. 

לגל הזה של המהגרים (ה״יקים״) היתה חשיבות גדולה בתולדות הציונות. אותם יהודים של העליה החמישית הביאו איתם תרבות ארגונית גבוהה ותרמו משמעותית לפיתוח החינוך, ההשכלה והתרבות. רק דמיינו לכם את אותם מהגרים שעוזבים את האקלים הקר ואת אירופה ה״קלאסית״ ומגיעים ללבאנט התוסס, החם והמיוזע. קל לא היה להם.

ציטוט מזכרונות של יקית שעלתה באותה עליה:

״לפעמים אני זוכרת בגעגועים סגנון זה של ריחוק שבכבוד, של נימוס שאינו גורע מחמימות הידידות, - כאן, בארץ הזאת, שנשימתה שרב לוהט, ובה חיים כולם האחד בחדרי חדריו של עמיתו; בה אנשים דוחפים עצמם לרשות לא-להם, ומכבידים זה על זה ב"חברתיות" מוגזמת הנובעת מאי-ביטחון פנימי״